אקליכל בע"מ נ' פוגל ואח'

פסק דין

זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (השופטת כאמלה ג'דעון) מיום 8.5.13, לפיו קיבל את תביעת המשיבים 1-2 נגד המערערת, וחייב אותה לשלם לתובעים סך 10,155 ₪ ועוד הוצאות משפט. המשיבים 1-2 מתנגדים לערעור. המשיבה 3 מסכימה לקבלתו.

המשיבים 1-2 (להלן: המשיבים) רכשו דירה מאת המשיבה, הכוללת מערכת מיזוג בסיסית. לפי קביעתו העובדתית של בית המשפט קמא, פנו למערערת שהיתה אמורה להתקין את המערכת הבסיסית, והוטעו על ידה להאמין שהמערכת הבסיסית לא מסוגלת למזג את כל החדרים בנפרד, ועל כן יש צורך במערכת "אינוונטר" בעוד עולה מאישור חברת אלקטרה שניתן להתקין "דמפרים" ב- 50% מפתחי היציאה, שבהם ניתן יהיה לקבל מיזוג נפרד למעשה. בשל כך, קבע בית המשפט קמא שהמשיבים שילמו תוספת של 9,405 ש"ח עבור השדרוג ועל המערערת לפצותם בסכום זה. כמו כן, ציוה בית המשפט להשיב למשיבים תמורת דמפר אחד בסך 750 ₪, מכיוון ששילמו עבור 5 דמפרים וקיבלו רק 4 דמפרים.

אני דוחה את טענת המערערת, כי בית המשפט לא היה יכול לתת את פסק דינו בלי שמיעת מומחה מטעם התובעים. בית המשפט לתביעות קטנות היא ערכאה מיוחדת, הרשאית לפסוק ביעלות לפי שיקול דעתה, גם כאשר השאלות המקצועיות אינן מוכחות בדרך שמוכיחים אותן בבית משפט רגיל.

בית המשפט פסק למשיבים פיצוי על נזקיהם, ולא השבה. לכן גם דחה את בקשת המערערת לפרק את המערכת המשודרגת שהתקין ולהתקין במקומה את המערכת הבסיסית. ואולם, בית המשפט שגה בהערכת הנזק, שגיאות המחייבות התערבות ערכאת הערעור.

בי המשפט קבע שהסכום ששילמו המשיבים עבור השדרוג הוא סך 9,405 ₪. אמשיך בדיון על פי סכום זה.

כפי שהוכח ממכתב אלקטרה, לא ניתן היה להתקין בקרת שליטה כרצון המשיבים על המערכת הבסיסית שהיו אמורים לקבל מהמשיבה עם רכישת הדירה. זאת, משום שהמשיבים ביקשו שליטה ב- 5 תריסים בדירה של 4 חדרים (עמ' 6 לפרוטוקול) בעוד שלפי אישור אלקטרה המערכת אינה מאפשרת דמפרים ליותר מחצית מהפתחים. כלומר לא ניתן היה לבצע את המערכת הבסיסית עם שליטה לפי רצונם. על כן, אין לפנינו בחירה בין מערכת בסיסית כפי שנותן הקבלן למערכת משודרגת כפי שהמליץ מנהל המערערת, אלא שהמערכת הבסיסית לא התאימה לדרישות המשיבים. כדברי אלקטרה במכתבה: "חל איסור מוחלט להתקין מעבר ל- 50% מפתחי יציאה, המזגן לא יודע לווסט את עודפי האוויר" (השגיאות במקור).

לפיכך, יש להבין את קביעת בית המשפט קמא לא כקביעה שתוצאת מצג השווא של המערערת היתה שבמקום המערכת הבסיסית שילמו עבור שדרוג למערכת משוכללת יותר, אלא שבמקום מערכת אחרת, שלא פורט מהי, שאינה המערכת הבסיסית, שילמו עבור מערכת משודרגת מסוג אינוונטר. בחישוב הנזק, יש להשוות איפוא בין מערכת משוערת שלא הוכחה, שאינה המערכת הבסיסית, אלא יותר משוכללת ממנה, לבין מערכת אינוונטר שהותקנה. ההפרש אינו 9,405 ₪, כמו ההפרש שנקבע בין מערכת בסיסית למערכת אינוונטר שהותקנה, אלא סכום נמוך יותר, שהוא ההפרש בין מערכת המאפשרת שליטה מכל הפתחים למערכת אינוונטר. אין בפני ראיה למחירה של מערכת המאפשרת שליטה על כל הפתחים.

כמו כן, אין ספק, שהמשיבים קיבלו מזגן טוב יותר ויקר יותר מאשר זה שהיו אמורים לקבל לפי ההתקשרות עם הקבלן. זה מזגן משוכלל יותר, וגם חסכוני יותר בצריכת החשמל לטווח ארוך. כל חישוב נזק אמור להעמיד את הניזוק במצב שבו היה אלמלא בוצעה העוולה, אבל לא במצב טוב יותר מזה שהיה אלמלא בוצעה העוולה. אין המשיבים זכאים לקבל מערכת אינוונטר במחיר של מערכת בסיסית. ב"כ המשיבים הסכים לכך בהגינותו בעת הדיון בפני, וטען שיש לחשב את הפרש הטיב בסך 4,000 ₪. כלומר, לשיטתו, התקנת מערכת ששוויה תוספת מחיר של 9,405 ₪ מטיבה את מצבם של המשיבים ב- 4,000 ₪ בלבד.

אין בפני (כפי שלא היו בפני בית המשפט קמא) ראיות לשווי טיוב מצבם של המשיבים עקב התקנת המערכת המשוכללת, כפי שאין בידי ראיות בדבר שוויה של המערכת שהיה צריך להתקין כדי להיענות לדרישת המשיבים לשליטה מכל החדרים. לשם התקנת אותה מערכת עלומה, שאולי אינה אלא המערכת מסוג אינוונטר שהותקנה, היה על המשיבים לשלם כספים נוספים מעבר למה שהוקצב על ידי המשיבה. במצב כזה, דרך אחת היא לדחות את התביעה מכיוון שהנזק לא הוכח (ע"א 355/80 אניסימוב נ' טירת בת שבע פ"ד לה (2) 800). דרך אחרת, והיא הדרך הראויה במקרה זה שבו עסקינן בתביעה קטנה שלבית המשפט סמכות להכריע בה בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה (סעיף 62 (ב) לחוק בתי המשפט, היא לקבוע את ההפרש על דרך האומדנא. באומדנא זו לקחתי בחשבון את המחירים שנחשפו בראיות, וגם את הקביעה שהמערערת הציגה בפני המשיבים מצג שווא, כאשר לא הסבירה להם את כל האפשרויות, מלבד התקנת מזגן אינוונטר. אני קובע את ההפרש בין מערכת מיזוג המאפשרת שליטה מכל החדרים שהיה על המערערת להציע לבין מערכת אינוונטר ובהתחשב בטיוב מצבם של המשיבים בהתקנת מזגן משוכלל יותר, לסך של 3,405 ₪. לסכום זה יש להוסיף את הסכום של 750 ₪ שקבע בית המשפט שהמשיבים שילמו עבור דמפר שלא הותקן.

לפיכך, אני מקבל את הערעור ומשנה את פסק דינו של בית המשפט קמא, כך שבמקום החיוב של הנתבעות לשלם לתובעים 10,155 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 13.12.12 יבוא חיוב של 4,155 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.12.12, ובמקום חיוב בהוצאות משפט של 1,000ש"ח, יבוא חיוב בהוצאות משפט של 400 ₪. חיוב צד ג' ישתנה בהתאם.

אני מחייב את המשיבים לשלם למערערת אגרת הערעור ועוד שכ"ט עו"ד בסך 5,900 ₪. העירבון שהופקד על ידי המערערת יושב לה על ידי המזכירות.

ניתן היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.